פרשת קדושים פותחת במילים:"וידבר ה' אל - משה לאמור: דבר אל- כל עדת בני- ישראל ואמרת אליהם:קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם"
השאלות המתעוררות בקטע זה הן:
א] מה המשמעות להיות עם קדוש?
ב] מדוע פרשה זו נאמרה לכל עדת ישראל- בהקהל?
ג] מה הקשר בן הפרשיות- "אחרי מות"- ל"קדושים"- הרי ברוב השנים- הן נקראות בשבתות במחובר?
תשובה לשאלה א]
בסוף הפרשה ישנו פסוק האומר:"והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי..".
עם ישראל נבחר על ידי ה' להיות עם סגולה מכל העמים - במטרה להיות אור לגויים כפי שאומר הנביא ישעיהו:
"אני ה' קראתיך בצדק ואחזק בידך ואתנך לברית עם לאור גויים"[ישעיהו מ"ב,ו]
על כך אומרים המפרשים:האור לגויים הוא- רק כאשר עם ישראל נוהג כעם טהור ואיננו מתבולל בגויים ובתרבותם ,אלא משתדל לשמור את התורה ככתבה ולשונה- מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.
תפקיד זה של עם ישראל יצר שנאה וקנאה באומות העולם כמו שנאמר:"אין שנאה כשנאת הדת" [בית רידב"ז בהקדמתו]
הדבר מופיע גם בגמרא [שבת פ"ו]:
"מדבר סיני- שבו ירדה שנאה לאומות העולם".
העיון יעקב מסביר:"דהיינו שהם שונאים אותנו כדאיתא במדרש:"בשביל התורה והמצוות שאנו מקיימים הם שונאים אותנו יותר מכל האומות"
הרמב"ם באיגרת תימן טוען :
כי השנאה מקורה בנושא הדתי :"...ומפני שייחד אותנו הבורא במצוותיו ובחוקותיו והתבארה מעלתנו על זולתנו בכללותו ובמשפטיו שנאמר[דברים ד,ח]:"ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים.. קנאונו עובדי עבודה זרה כולם על דתנו קנאה גדולה וילחצו מלכיהם בשבילה לערער שטנה ואיבה ורצונה להילחם בה' ולעשות מריבה עימו, ואלוקים הוא ומי ירב לו?..."
שנאה זו של הגויים הייתה בשיא עוצמתה -בשואה והתוצאות האיומות בצידה.
ידוע לנו "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילינו מידם"
גם כאשר היהודים שוכחים את תפקידם המיוחד ומנסים להידמות לגויים בכל מיני דרכים , הדבר אינו מעלים את השנאה, ההיפך הוא הנכון, השנאה ממשיכה להתקיים כנגד היהודים- כפי שהנביא יחזקאל אומר: "והעולה על רוחכם היו לא תהיה,כאשר אתם אומרים נהיה כגויים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן. חי אני נאום ה' אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם"
[יחזקאל כ, ל"ב]
ובמדרש רבה נאמר על הפסוק:"לריח שמניך טובים"- מה שמן אינו מתערב עם שאר משקאות, כך ישראל אינם מתערבים עם בני נח.
התשובה לשאלה ב]
פרשה זו נאמרה בפני כל העם בהקהל :
לפי דעת רש"י:היות ורוב המצוות מופיעות בה- מסיבה זו היה צורך להקריא את הפרשה בכינוס כל האנשים, הנשים והטף.
לפי רבי ברוך אפשטיין- בעל "תורה תמימה": היות ובתוך כלל המצוות מופיעה המצווה:"ואהבת לרעך כמוך"[ויקרא י"ט,י"ח]
ובתלמוד הירושלמי אומר על כך רבי עקיבא: הרבה מצוות בתורה תלויות במצווה זו של אהבת ישראל- האוהב את חברו כנפשו לא יפגע בו.
הנה כמה דוגמאות של מצוות בין אדם לחברו - המופיעות בפרשה:
1]"וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט, לעני ולגר תעזוב אותם"
[שם י"ט, י]
2]"לא תגנבו ולא- תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו" [שם י"ט,י"א]
3]" לא תלך רכיל בעמך.." [שם י"ט,ט"ז]
לפי דברי רבי משה אלשייך: הפרשה נאמרה במלואה לכל עדת ישראל- כדי להוכיח שכל אחד מתוך העם מסוגל להגיע על ידי מעשיו לדרגת קדושה גבוהה מאד.
הרב משה סופר- "חת"ם סופר" אומר: כי התורה דורשת שכל ישראל יהיו קדושים ללא התבדלות ופרישות, אלא מעורבים עם הבריות.
התשובה לשאלה ג]
הקשר בין שתי הפרשיות: "אחרי מות" ו"קדושים"- הוא נושא הקדושה.
בעוד שפרשת:"אחרי מות" פותחת בנושא עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים- היום הקדוש ביותר בשנה ומסתיימת באזהרות על קדושת חיי המשפחה בעם ישראל, הרי פרשת "קדושים" כוללת מצוות- שרובן בין אדם לחברו- תכליתן להביא את העם לאורח חיים קדוש וטהור תמיד.
מי ייתן ועם ישראל ישכיל לחיות בקדושה מתמדת- כדרישת התורה-
וכך יהיה ביכולתו לשמש אור לגויים-ולקרב את הגאולה במהרה.
אמן ואמן.
עם סגולה / שיר מאת: אהובה קליין.(c)
עם סגולה כולו קדושה
בגוף בנפש בלב והנשמה
יונק ציוויים ממעיינות זכים
חצובים בסלע לאורך ימים.
נבדל ומרומם מחיה ובהמה
דואג ליתום לגר ולאלמנה
מתרחק מאלוהי מסכה ואלילים
אינו מתייעץ עם יידעונים.
כשמן זית זך טהור
מאיר לעמים מלוא האור
צדק ואמת מנת חלקו
קרוב לאלוקים חוסה בצילו.
הערה: השיר בהשראת פרשת קדושים[חומש ויקרא]
אהובה קליין- אומנית- מציירת ציורי תנ"ך.
עוסקת בכתיבה מקראית- שירה, פרוזה.
מאיירת ספרים.
